גביע ירושלים לצעירים יתקיים בשבוע הבא. השנה, בגלל השינוי במבנה העונה של הבוגרים ישתתפו בגביע ירושלים רק צעירים. ושוב יגיעו הילדים ונגיע אנחנו, ההורים, נמלא את היציעים ונעלה את מפלס הרעש לגבהים בלתי סבירים בעליל. השעון יתאפס, המזניק ישרוק והסטופרים יתקתקו…

הסטופרים… שחייה היא אחד הענפים המדידים ביותר, המדידה (בתחרויות הגדולות) אלקטרונית, נגעת – ניצחת.

ואם לא?

כולנו, בסתר ליבנו, וגם בגלוי, רוצים שהילדים שלנו יובילו את החבורה, ינצחו ויקחו את המדליות. רובנו נתכחש לכך בשיחות בינינו ונהלל את שיאן הגילאים הטרי, אבל בתוכנו, באופן הטבעי ביותר, באינסטינקט ההורי ביותר נתאכזב כשהספורטאי/ת שלנו יגיע אחרון במקצה, לא יעלה לגמר, או סתם יבוא ביום לא טוב. אבל עכשיו, כאן, בינינו, מול המסך בואו נעסוק בשקט במה שבסוף הכי חשוב בשחייה, אתלטיקה ולא מעט מקצועות ספורט נוספים – מהירות. ומתי היא הופכת לעיקר.

הילדים שלנו מתחילים להתחרות בגיל צעיר ונכנסים לתהליך מובנה וארוך טווח. בגיל זה הבדלים פיזיולוגים ומוטוריים יוצרים פערים שלעיתים נדירות ניתן לגשר עליהם. רק לצורך הדוגמה שני ספורטאים בני 13 יכולים להיות עם פער פיזיולוגי של 6 שנים – איך? ה"קטן" מתפתח לאט וגילו הפיזיולוגי הוא של כבן 10 ואילו השני מתפתח מהר וכבר הגיע (פיזיולוגית) לגיל 16. בהנחה שהם עוברים את אותם אימונים ורמת הכישרון שלהם דומה אזי ה"קטן" לא יוכל לנצח את ה"גדול". קצב ההתפתחות גם משפיע על המוטוריקה ומכאן גם על הטכניקה. לא אחת הספורטאי שלנו, שהגיע לרמת מיומנות טכנית גבוהה "מאבד" אותה חלקית. הסיבה לא נובעת מחוסר מוטיבציה או עצלנות. הגוף של הספורטאי שלנו פשוט משתנה ולוקח זמן עד שהוא מתאים את עצמו למבנה הגוף החדש. לעיתים, תהליכים אלה יכולים אפילו לגרום ל"נפילה" זמנית בהישגים.

אז מתי זה נגמר?

מייקל פלפס וקייטי לדקי הם יוצאים מן הכלל. הם הגיעו לשיאים בגיל מוקדם ומצליחים להישאר בפיסגה לאורך זמן. רוב הספורטאים שקועים בעבודה סיזיפית ובקיזוז שניות מתוצאותיהם במשך שנים. המפתח הוא התפתחותי. עקומת ההתפתחות של בנות הופכת "שטוחה" לקראת גיל 15 ושל בנים כשנה מאוחר יותר. כולנו מכירים את הילד הצנום שפתאום "זינק" בחופשת הקיץ. רק בגילאים אלה מתחיל השלב בו ניתן להתחיל את שלב ההתמקצעות המתקדמת, להעלות עומסים ולהוסיף שיטות אימון "אגרסיביות" יותר ללא חשש להשפעה שלילית על ההתפתחות. בשלב זה אפשר להתחיל להשוות "תפוחים" ל"תפוחים".

זה לא אומר שאסור להתייחס להישגים של ספורטאים צעירים, ואפילו כדאי לתת להם במה, רק שצריך לשמור על פרופורציה. מחקר שערך איגוד השחייה האמריקאי מראה כי אחוז קטן מהמהירים בגילאים הצעירים ישאר כזה גם בגילאי 17-18.

AG_STATS

מקור: USASwimming Stats (לחץ להגדלה)

אז מה עושים?

על הפיזיולוגיה אנחנו לא יכולים להשפיע, אבל על היכולת המנטלית של הספורטאים שלנו ושל עצמנו אנחנו יכולים. אנחנו צריכים לעודד ולשבח את הצעירים ה"חלשים" על כל הישג ושיפור אישי ולטעת בהם תקווה, ואם ביקורת – אז שתהייה בונה ועניינית. לא כל יום הם ישברו שיאים (תאמינו או לא, בסוף הם יודעים לשפוט את יכולותיהם הכי טוב). אנחנו, ההורים, צריכים להפנים כי מדובר בתהליך. ואם הספורטאי/ת שלנו הם מהמובילים בגילאים הצעירים עלינו להכין אותם ליום שיותר ספורטאים יהוו עבורם תחרות (ככלות הכל, זוהי מהות הספורט).

ולהתאזר בהמון ס ב ל נ ו ת

ליצירת קשר