כבר היה לי פוסט מוכן… אבל ביום שישי בערב החלטתי לכתוב חדש.

לפני ארבע שנים, כשהילדים הגיעו לנבחרת (יגיע באחד הפוסטים הבאים), ביקשו ממני לעשות קורס שיפוט. הסכמתי. ישבנו, כמה הורים של שחיינים טריים, ואחרי 4 שעות ובחינה קצרה קיבלנו הסמכה לשיפוט זוטר (בשחייה יש כמה רמות). מאז אני שופט מדי פעם. זו עבודה לא קלה, בהתנדבות, שכרוכה מדי פעם בפסילת שחיין כזה או אחר, פעולה שתמיד כרוכה בחוסר נעימות מסויים, הרי הילדים  עובדים קשה מאד וגם אם זה לא הילד שלך, תמיד קיים הרצון לגונן. לרוב השופטים יש ילדים ששוחים והאווירה השוררת בין השופטים לבין עצמם היא מצויינת.

וכך ביום רביעי שעבר אחה"צ הגעתי לשפוט בתחרות המוקדמות לאליפות ישראל לצעירים.

למרות הגשם והקור ששררו בחוץ, האווירה בבריכה היתה חמה, צעקות עידוד, שריקות קצב של מאמנים, המשחים זרמו, תוצאות נרשמו ואחרי שלוש שעות וקצת נפרדנו רק כדי להתכנס ביום חמישי למתכונת דומה.

הצפי ליום יום שישי היה דומה, ואפילו מזג האוויר השתפר מעט. ובאמת הכל התקדם בצורה דומה עד שבאחד המקצים הקשים נרשמה פסילה. הילד, שהוא בנו של שופט מוערך, הינו גם שחיין מוכשר שכבר זכה בלא מעט הישגים למרות גילו הצעיר, ביצע טעות טכנית שעלתה לו במשחה. המשמעות המיידית היא שהשחיין לא יגיע לאליפות! התסכול והאכזבה ברורים, השחיינים מתכוננים חודשים לאירוע הזה.

בנקודה זו החלה מהומה שכמותה לא ראיתי מעולם… אמו של השחיין התפרצה כאחוזת אמוק לעבר השופטת ש"העזה" לפסול את עטרת ראשה ונבלמה פיזית על ידי שופט, שלמזלה של "הפוסלת" הינו גדל גוף. אביו של השחיין ששימש בתפקיד שיפוטי אחר בתחרות ניגש לשופטת שכל חטאה היה שהעזה לפסול את בנו ודרש! ממנה לבטל את החלטתה, לאחר מכן ניגש וניסה לשכנע את השופט הראשי ב"טעות" שבוצעה. כאשר במקביל מערער מאמן האגודה (שהינו היחיד שרשאי לעשות זאת) ונדחה.

לאחר זמן מה שככה המהומה והפסילה, כמובן, נשארה בעינה.

בשבת כבר לא שפטתי. לא הצלחתי להפסיק לחשוב על תפקידנו כהורים לספורטאים. על האיזון שעלינו לשמור בין הדחיפה למצוינות, הישגיות והרצון לגונן לבין כיבוד המסגרת, חוקיה, הכללים ובעלי התפקידים. על החינוך שאנו מקנים לילדינו על ידי מתן דוגמה אישית שנמדדת בעיקר בעתות לחץ ומשבר. ביכולתנו לשמור על איפוק ולעזור לילדנו להפיק את המיטב גם ממצבים משבריים. ועל הגבול הדק שבו הופכת המעורבות המבורכת שלנו כהורים להרסנית לנו, לילדינו ולסביבה….