הפעם היחידה שבה התערבתי באימון הייתה כשהבן יצא לעקיפה של ילד אחר, באמצע תרגיל ארוך, ואותו ילד בעט בו… בראש…. המאמן, למצער, היה עסוק בצד השני של הבריכה. קמתי וצעקתי על הילד. בדיעבד זו הייתה, כמובן, טעות. הייתי צריך לתת למאמן לטפל בזה. אבל במחשבה שנייה, הבעיטה (ובשום פנים ואופן אינני מצדיק שום סוג של
זהו, עוד אליפות מאחורינו. שריקות, צעקות, כריזה, דיבורים. בקיצור – סיר לחץ! הלחץ מלווה אותנו מתחילת הדרך. בתקופה הראשונה זה היה לחץ שלנו על הילדים, לגמור בריכה בלי לגעת בצד (הם רוצים לעשות את זה יותר מאיתנו רק שלוקח להם זמן) לשחות מהר יותר, לבצע את הוראות המורה. הבן קיבל את זה בהבנה אבל הילדה,
לפני שלוש וחצי שנים (וקצת) עמדנו בבית בפני החלטה לא פשוטה – לאיזו קייטנה לשלוח את הילדים. בין כל האפשרויות עמדה גם קייטנת הספורט של הפועל ירושלים. הילדים רצו, אנחנו שילמנו ויאללה, יש לנו שקט לשלושה שבועות. את הילדים, שכבר שחו שנתיים בחוג מיינו לקבוצה ה"חזקה" וכך עבר לו הקיץ על מי מנוחות. ואז, באמצע
הסתיימו המוקדמות לאליפות ישראל לצעירים בשחייה. כעת ממתינים לפרסום התוצאות. אצל הצעירים (בנות בגילאי 10-13 ובנים 10-14) יגיעו לאליפות 16 שחיינים בכל משחה, אלה שהשיגו את התוצאות הכי מהירות בארץ. מעטים יודעים שיגיעו והרוב נמצא במתח עד לפרסום התוצאות. שחיינים, בדומה לספורטאים נוספים העוסקים בענפים אישיים, נמדדים באופן שונה מחבריהם המשתתפים בענפים הקבוצתיים. האחרונים מחויבים לקבוצה, הם
כבר היה לי פוסט מוכן… אבל ביום שישי בערב החלטתי לכתוב חדש. לפני ארבע שנים, כשהילדים הגיעו לנבחרת (יגיע באחד הפוסטים הבאים), ביקשו ממני לעשות קורס שיפוט. הסכמתי. ישבנו, כמה הורים של שחיינים טריים, ואחרי 4 שעות ובחינה קצרה קיבלנו הסמכה לשיפוט זוטר (בשחייה יש כמה רמות). מאז אני שופט מדי פעם. זו עבודה לא
חורף 2012, ההרשמה לחטיבות הביניים בעיצומה, בתנו הגדולה מודיעה שהחליטה ללכת עם עוד שלוש חברות מקבוצת השחייה לכיתת הספורט בחוות הנוער הציוני… הילדה ש"נמוכה, תחרויות לא יכולה" בוחרת בגיל 12 להיות ספורטאית מקצועית – 9 אימוני מים בשבוע, 5 אימוני כושר, קילומטרז' מטורף (מה שהן שוחות בשבוע, רובנו לא הולכים בחודש…) בגן חובה שלחנו אותה לבלט… קיץ
יום שלישי, חמש וחצי בבוקר, השעון מצלצל ואני קם להעיר את הילד (זה ילד? מטר וחצי וארבעים ושלושה קילו שרירים). ליטוף בראש והוא מבקש שאשאר עוד רגע כדי לוודא שהוא לא נרדם. אימון בוקר… ב-0700 במים. עוד כמה דקות והוא במטבח מארגן קורנפלקס ותיק אימון (בגד ים, מגבת, משקפת, שק ציוד) שש ורבע באוטו אוספים
גביע "ספידו" ירושלים, דצמבר 2011, הצגת בוקר, היום הראשון. זינוק נבחרת הבנות 4X50 מעורב בנות גיל 11. בכורתי, מזנקת שלישית ברביעייה, פרפר, מסביב יהום הסער – רעש והמולה – צעקות עידוד של חברים והורים, דירבון של המאמנים. ונדמה שעוד שנייה התקרה בבריכת "חוות הנוער הציוני" תתנפץ מהרעש של מאות האנשים. בתי מסיימת ואחריה קופצת למים